מי שטרח בערב כיפור יאכל בכיפור, ומי שלא טרח בערב כיפור יתעורר אחוז בהלה בבוקר יום חמישי ויתחיל לאפות בהיסטריה טארט אגסים וקרם שקדים תוך כדי מלמול בלתי פוסק ומחזורי של "אני בחיים לא מספיקה, איך כבר יום חמישי? אין מצב שאני מספיקה, למה בכלל החלטתי לפרסם כל יום חמישי, למה בכלל פתחתי בלוג, למה בכלל אגסים" (פתגם עממי ידוע).
***
אז קמתי בבוקר וקלטתי שבעצם אין לי פוסט להיום.
"לא נורא," ניסיתי לעודד את עצמי. "אז מה אם לא הכנת אתמול שום דבר? לגיטימי. בכל זאת, כיפור. ויש לך די והותר זמן. את עדיין יכולה לתקתק עכשיו איזה משהו במטבח ולהספיק לפרסם אותו היום. את רק צריכה לבחור שוב בספר מתכונים ממש פשוט, עדיף כזה שמיועד לילדים, ו-וואלה! [במבטא צרפתי] יש מתכון, יש פוסט, הכל טוב. חוץ מהציונים שלך. הם לא טובים". והאמת היא שזה לגמרי עבד- זינקתי מהמיטה מעודדת וחדורת מוטיבציה. קצת מיואשת בכל הנוגע לעתידי האקדמי, אמנם, אבל בהחלט אופטימית בגזרת המטבח.
יש בסדרה שבעה ספרים. אני אוספת אותם באדיקות של ספרי הארי פוטר.
ידעתי שאני מרמה, כמובן. זה דבר אחד להשתמש בספר של קרין גורן כשעובר עליי שבוע קשה, אבל ללכת על ספרי בישול לילדים שבועיים ברצף? זה כבר ממש לשחק מלוכלך, חשבתי. והמחשבה הזו אפילו כמעט וייסרה אותי, עד שנזכרתי שבעצם זה הבלוג שלי ואני יכולה לעשות בו מה שמתחשק לי. לרבות לרמות. או לשקר שיש לי ציונים ממש טובים ואני סטודנטית מאוד מוצלחת למשפטים. למרות שנראה לי שהספינה הזאת כבר הפליגה.
טארט אגסים וקרם שקדים (ע"מ 62)
המרכיבים לבצק: (מפרידים פה את המרכיבים לפי קטגוריות. רמה גבוהה)
1/2 1 כוסות קמח כמובן שסתם קמח, ולא חלילה קמח תופח, שזה מה שכבר יש לי בבית.
1/4 כוס אבקת סוכר שהוא לא שילוב של אבקת אפייה וסוכר וניל, למקרה שתהיתם. או טעיתם. כמוני.
100 גרם חמאה מקוררת מלשון 'מקרר', אני מניחה?
1 ביצה בינונית אם כתוב עליה L זה לא טוב? יש דבר כזה להשתמש רק בשלושתרבעי ביצה?
2 כפיות מים קרים אני מניחה שגם פה הכוונה למקרר. איזה כיף שיש לנו מקרר.
חבילת שעועית או חומוס יבשים אז מסתבר שזה בכלל בשביל טכניקת האפייה, ולא חלק מהמתכון עצמו. מה שהופך את חמש הדקות שביליתי במעבר הקטניות בהתלבטות בין השניים ("שעועית יותר טעימה, אבל המרקם של החומוס יותר מסתדר לי עם עוגות") לחמש הדקות המיותרות בחיי.
המרכיבים לקרם השקדים:
50 גרם חמאה רכה כלומר חמאה-של-מחוץ-למקרר?
1/3 כוס אבקת סוכר שנקנתה אחר כבוד אחרי שהחזרתי את אבקת האפייה וסוכר הוניל.
50 גרם שקדים טחונים מקווה שזה כבר מגיע טחון.
1 ביצה בינונית אולי אני פשוט אשתמש בחצי ביצה גדולה בשביל הבצק, ובחצי השני בשביל הקרם?
2 כפות קמח תופח יש, עושים שימוש במה שכבר יש לי בבית.
3 אגסים קטנים ובשלים אוף. מה נחשב קטן? מה נחשב בשל? מה נחשב אגס? (סתם, לא, אני לגמרי יודעת איך אגסים נראים. בניגוד לקולורבי, למשל, שיש לו מראה מאוד מתעתע וייתכן שפעם נתבקשתי להביא שניים מהסופר וחזרתי עם שומר. ייתכן)
לזיגוג:
2 כפות ריבת משמש חלקה אוף. אני בכלל לא אוהבת ריבת משמש. אולי פשוט אחליף לריבה אחרת? אבל אוף. אני בכלל לא אוהבת גם אף ריבה אחרת.
1 כף מיץ לימון לא חייב טבעי, נכון? פשוט המשומר מגיע בתוך לימון צהוב מקסים שכזה מפלסטיק שנורא רציתי.
שאלתי את הירקן אם האגסים בשלים. הוא לקח את זה כעלבון אישי.
כמובן שהסופר בגד בי דווקא ביום בו אני במירוץ נגד השעון, והייתי צריכה לכתת רגליי בין השופרסל, למגה, לירקן השכונתי ולחנות הטבע מפקיעת המחירים (שעכשיו דווקא קצת פחות יקר לי לקנות בה כי אני מקבלת הנחות כי נרשמתי למועדון החברים [במחיר מופקע] וקיבלתי תיק בד בחינם) רק בשביל להשיג את הכל. אבל זה יהיה שווה את זה כשאדלג לי בזריזות בין עשרת שלבי המתכון הקלילים, הבטחתי לעצמי. אחרי הכל, ספר ילדים.
1. להכנת הבצק, חזרו על השלבים בעמוד 60. אפו את הבצק אפיה עיוורת לפי השלבים שבעמוד 1, וכשהוא מוכן, הוציאו אותו מהתנור מה? לא. זו רמאות. אז מה אם אני רימיתי קודם. מה פתאום מפנים אותי אחורה למתכון נוסף? אין לי זמן לזה! בבקשה בבקשה בבקשה שזה יהיה אחד מאותם מתכונים של "ערבבו הכל והשליכו לתנור".
זה לא.
1 האמיתי. נפו את הקמח ואת אבקת הסוכר לתוך קערה גדולה. חתכו את החמאה לקוביות, וערבבו אותה פנימה עדיין אין לי נפה. עדיין אין לי מושג איזו קערה נחשבת קערה גדולה. אני זורמת.
אפשר בבקשה שלא כל החמאה תידבק לכל הסכין כל הזמן? תודה.
2. מעכו את החמאה לתוך הקמח בקצות אצבעותיכם. המשיכו למעוך, עד שמתקבלת תערובת דמוית פירורים קטנים המ. פחות פירורים, יותר 'חול אשר על שפת הים'.
או קוסקוס.
3. שברו את הביצה על צלחת קטנה. אחזו כוסית ביצים מעל החלמון, והטו את הצלחת מעל קערה קטנה, כך שהחלבון יזל פנימה כן, שנייה, אני כבר עוברת על מגירת-כוסיות-הביצים שלי כדי לבחור את הכי יפה.
ניסיון ראשון. אוף.
ניסיון שני. רגע, מה?
ניסיון שלישי. הצלחה! אז מה אם החלבון היה אמור להישאר בכוס והחלמון בקערה. זה עדיין נחשב.
4. שימו את החלמון בקערה קטנה עם המים, וערבבו במזלג. שפכו את הביצה בעדינות לתוך התערובת בקערה הגדולה או שתשאירו את החלמון בכוס, כי עד שהצלחתם להכניס אותו לשם הנשמה יצאה לכם, ותוסיפו לשם את המים, ותערבבו הכל בכוס.
5. ערבבו את התערובת, עד שהכל מתחיל להידבק יחד. לושו היטב, עד שמתקבל בצק יציב לא הבנתי. מתי להפסיק? כשהבצק מתחיל להידבק או כשהוא מתייצב?
6. פזרו מעט קמח על משטח עבודה נקי. הניחו את הבצק על משטח העבודה, וצרו ממנו כדור חלק לא, אני מצטערת. זה בלתי אפשרי. כל פעם שקמט אחד מתיישר, נוצרים שלושה חדשים במקומו.
איכס. זה נראה כאילו הבצק שלי צימח ורידים.
7. עטפו את הבצק בניילון נצמד. הניחו אותו במקרר למשך 30 דקות. זה מקל על הרידוד שלו לאחר מכן בוודאי, למה לא. למה לא להמתין גם שעתיים. זה לא שאני ממהרת או משהו. אמתין.
8. הניחו את הבצק על משטח עבודה מקומח, וקימחו גם את המערוך. רדדו את הבצק פעם אחת, וסובבו אותו רבע סיבוב איזה יופי שהשארתי את הבצק במקרר חצי שעה. ללא ספק רואים תוצאות.
שימי את הבצק במקרר, הם אמרו. זה מקל על הרידוד, הם אמרו.
9. המשיכו לרדד ולסובב את הבצק עד שהוא מעט גדול יותר מתבנית האפיה העגולה והשטוחה המשכתי.
למה. זה. מתפורר.
למההההההההההה.
10. גלגלו את הבצק סביב המערוך. הרימו אותו ופתחו אותו מעל התבנית. דחפו בעדינות את הבצק פנימה, לקצוות התבנית כן, גם תבנית הפאי שלי היא בצורת לב.
וכן, זה מקשה מאוד לעקוב אחרי המתכון, שנועד לתבנית עגולה.
11. גלגלו את המערוך על דפנות התבנית כדי לחתוך את שאריות הבצק. כסו את התבנית בנילון נצמד, והכניסו למקרר למשך 20 דקות זו בדיחה, נכון? לא, סבבה, אני אחכה. שום בעיה. (ולעניין אחר- היו אמורות להישאר לי שאריות בצק?)
12. הכניסו מגש לתנור, וחממו את התנור לחום של 200 מעלות. דקרו את בסיס הבצק במזלג כדי שהוא לא יתרומם דוקרת.
ומדמיינת שמחברת הספר נמצאת בתחתית התבנית.
13. חתכו ריבוע גדול של נייר כסף, ולחצו אותו בעדינות לתוך התבנית עם הבצק. מלאו את נייר הכסף בשעועית או חומוס יבשים נושא הכלים הביא לי נייר כסף יפהפה עם כוכבים.
כוכבים!
14. לבשו כפפות, והוציאו את המגש החם מהתנור. הניחו עליו את תבנית הבצק. הכניסו אותו לתנור, ואפו את הבצק במשך 8 דקות ואמא הביאה לי כפפות-תנור מהממות עם מקרונס.
מקרונס!
15. הוציאו בזהירות את נייר הכסף עם השעועית. כעת אפו את הבצק במשך 5 דקות נוספות, או עד שהוא מקבל גוון זהוב בהיר "גוון זהוב בהיר" זה ה-"עד להזהבה" של מתכוני הילדים. אני בדילמה, כי מצד אחד עברו 5 דקות, ומצד שני הבצק שלי לבן כמו גלידת קוקוס.
או סתם גלידת וניל. לא יודעת למה הלכתי דווקא על הדימוי האקזוטי של קוקוס.
ועכשיו, רק עכשיו, אחרי 15(!) שלבים, מגיע המתכון לטארט אגסים וקרם שקדים. בחיים לא הרגשתי כל כך מרומה.
מה שהיה אמור להיות 1. להכנת הבצק, חזרו על השלבים בעמוד 60. אפו את הבצק אפייה עיוורת לפי השלבים בעמוד 61, וכשהוא מוכן, הוציאו אותו מהתנור חזרתי, אפיתי, הוצאתי, קיללתי, המשכתי עם חיי.
2. הכניסו את המגש החם בחזרה לתנור. הנמיכו את הטמפרטורה ל-170 מעלות. כעת הכינו את קרם השקדים תודה רבה באמת.
3. הכניסו את החמאה הרכה והסוכר לקערה גדולה וערבבו היטב, עד שמתקבלת תערובת קלה ואורירית. הוסיפו כף של שקדים טחונים וערבבו אוי לא, שכחתי להשאיר את החמאה מחוץ למקרר. עוד המתנה, הידד.
אני לא יודעת איך לגרום לתערובת של מוצקים להפוך ל'אוורירית'. או סתם למעוררת תיאבון.
4. שברו את הביצה לקערה קטנה, וטרפו אותה היטב במזלג. הוסיפו את הביצה לתערובת, מעט בכל פעם, וערבבו היטב אחרי כל הוספה בטעות הוספתי את כל הביצה ביחד. וב'בטעות' אני מתכוונת ל'גיליתי שאני מתעסקת עם המתכון הזה כבר שלוש שעות, ראבק'.
5. הוסיפו את שארית השקדים הטחונים, וערבבו היטב. נפו פנימה את הקמח, וערבבו בעדינות את התערובת עד שכל המרכיבים מעורבבים היטב בטעות גם הוספתי את כל השקדים הטחונים בשלב השלישי. אבל הפעם באמת בטעות.
6. הניחו אגס על קרש החיתוך. חתכו אותו לחצי לאורכו, מהגבעול עד הבסיס. בעזרת כפית, הוציאו את הליבה עם הגרעינים מכל חצי אני חושבת שההגדרה שלי ל'ליבה' נדיבה מאוד. כנראה שרוקנתי את האגסים מתוכן, שזה נפלא כי אני לא סובלת אגסים.
איכס.
7. בעזרת סכין חדה, קלפו בזהירות את חצאי האגסים. הניחו כל חצי עם הפנים מטה על קרש החיתוך, וחרצו חמישה חריצים לאורך, שלא יגיעו עד סוף האגס גם ההגדרה שלי ל'קליפה' די רחבה. הייתי מהמרת שנשארתי עם פחות מחצי מסת הפרי המקורית שאיתה התחלתי. כמו כן, הגעתי עד סוף האגס. למרות שממש השתדלתי שלא.
8. שפכו את קרם השקדים לתוך מעטפת הבצק, והחליקו אותו בעזרת גב כף. סדרו עליו את חצאי האגסים בצורת פרח, כשפניהם למטה איך מסדרים פרח בתוך לב? :(
לא ככה.
9. אפו את הטארט בתנור במשך 30-35 דקות, עד שהבצק והמילוי מקבלים גוון זהב כהה. הוציאו בזהירות את הטארט מהתנור, והניחו על הרשת להתקרר אפיתי את הטארט הזה (מה ההבדל בין טארט לפאי, אגב?) 50 דקות בלי להגיע לצבע הרצוי. איזה כיף שעברתי 20+ שלבים ולכלכתי טריליון קערות שעכשיו ממתינות לי בכיור רק בשביל להגיע לרגע הזה.
10. לזיגוג, ערבבו את ריבת המשמש ואת מיץ הלימון בקערה קטנה. הברישו את הזיגוג על הטארט החם בעזרת מברשת אפייה אני לא יודעת מי המציא את השקר שריבה ומיץ לימון מתערבבים, אבל הם לא.
הממ.
ומה היו המסקנות?
אין לי שמץ של מושג. נושא הכלים עובד היום עד מאוחר, ולי אין שום כוונה להתקרב לדבר הזה עם סכין ומזלג. הוא נראה לא אפוי אבל בד בבד מצליח להריח שרוף (איך), מקושט גושים לא אחידים של ריבה שהחליטה שלא נאה לה להתערבב עם המיץ, ואגסים. איכס אגסים. התכנון המקורי שלי היה למצוא מתכון פשוט, קליל ומהיר, אבל איכשהו מצאתי את עצמי משתעבדת במטבח ועומלת על מתכון כפול ומכופל. באתי לרמות ויצאתי מרומה. קארמה. אני הולכת להחשיב את הטארט הזה (ברצינות אבל, מה ההבדל בין טארט לפאי?) ככישלון מוחץ, ולהבטיח חגיגית שהמתכון הבא יהיה מתוך ספר בישול אמיתי של מבוגרים.
רמאים. לא כתבתם שצריך לבזוק סוכר מעל.
