למה אני אוהבת לבשל עם נושא הכלים

1. כי הוא יכול לצלם אותי ואת סינר הקאפקייק המופלא שלי שרציתי לתעד פה בבלוג עוד מהפוסט השני בערך, אבל סלפי לא עושה איתו את החסד המגיע לו.

 כן, גם על המגבת יש דוגמה של קאפקייק. Problem?

2. כי במקום להיכנס לפאניקה כשאני מגלה שנשארה לי איכשהו ביצה אחת מחוץ לבלילה אחרי שעירבבתי אותה כל כך יפה ומזגתי לתוך תבנית כמעט בלי שיישפך לצדדים, הוא פשוט מוסיף אותה לבלילה. 

מה... איך... 

3. כי אני יכולה להטיל עליו את כל משימות הבישול המבאסות.

מוהאהאהא.

4. כי הוא יודע לחרוט על פתי-בר כדי שייראה כמו מצבה בשביל עוגת בית הקברות שלי.

לזכרם של כל הביסקוויטים שאני ניסיתי לחרוט עליהם. 

5. כי אני יכולה לעבור לידו במטבח הקטנטן שלנו ולצבוט אותו מדי פעם בפעם בהפתעה. אבל לא כשהוא מחזיק סכינים חדות. או דברים רותחים.

***

אני ונושא הכלים מארחים היום אצלנו בדירה מסיבת ליל כל הקדושים/יום המתים! שזה בעצם שילוב של שני חגים שאף אחד לא באמת חוגג בישראל, הידד. אני ממש מתרגשת, וסידרתי כבר את כל הדברים המבולגנים שקל לסדר, ואת כל הדברים המבולגנים שקשה לסדר דאגתי לדחוף לתוך כל מיני ארונות ומגירות וארגזים, ואפילו רשמתי על פתק מה נדחף לאן כדי לא לשכוח, ובמחשבה שנייה יכול להיות שהיה לוקח פחות זמן פשוט לשים הכל במקום. נו מילא. וטיאטאתי את הרצפה שלנו, שנראית נקייה אבל משום מה משאירה כתמים שחורים על כפות הרגליים לפעמים. ורציתי להכין ביחד עם נושא הכלים מיליון מאכלים מקסיקנים מסורתיים לכבוד החגיגה שלנו, ובסוף התפשרנו על שלושה: צ'ילקילס, פריחולס וצ'ילי. ומרק דלעת כדי שיהיה ייצוג הולם גם לHalloween. ועוגת שוקולד פשוטה (מאוד פשוטה) כדי שיהיה ייצוג הולם גם לכישורי האפייה הבינוניים שלי ולחיבתי העזה לסוכר.

קאפקייקס ברוח החג שהכינו אנשים שכישורי האפייה שלהם אינם בינוניים.

אז את הצ'ילי והפריחולס מסתבר שנושא הכלים הכין מאחוריי גבי (הוא טוען שאי אפשר לקרוא לזה 'מאחוריי גבי' אם ישבתי מולו כל הזמן הזה וקראתי ספר. אני טוענת שהוא נצמד יותר מדי לפרשנות המילולית של הביטוי, ומתעקשת להמשיך ולהרגיש נבגדת). אבל את הצ'ילקילס הכנו ביחד. ואת העוגה הכנתי לבד בשעה שהוא הכין את המרק. אז אלו שני המתכונים שיופיעו פה היום. אז נכון, זה לא מתכון מתוך ספר, והיום לא יום חמישי, אבל בתמורה אתם מקבלים שני מתכונים במחיר אחד (שזה קצת פחות מלהיב אם חושבים על זה שהמחיר הוא בכל מקרה חינם). וחוץ מזה בהתחשב בעובדה שהיום הוא היום בו רוחות רפאים מתהלכות ביננו או חוזרות מהמתים בשביל לאכול (תכלס, אני לא יכולה לחשוב על סיבה טובה יותר) נראה לי שיש לכם צרות גדולות יותר מאשר לדקדק איתי על חוקים של בלוג מומצא שאני המצאתי. אז שנתחיל?

מתכון צ'ילקילס של המשפחה של נושא הכלים

 -צ'ילקילס היא מנה המורכבת מסלסה חמה ששופכים על נאצ'וס (גם דוריטוס יכול להתאים פה) ממש לפני האכילה-

מרכיבים:

ארבע עגבניות או פחית שימורים (800 גרם) של עגבניות מרוסקות, אם העגבניות בסופר שליד הבית שלכם נראות רע כמו שהעגבניות בסופר שליד הבית שלנו נראות.

פלפל ירוק חריף או חצי פלפל חריף, אם אתם לא אוהבים חריף בכלל והצלחתם לשכנע את החבר שלכם אחרי מו"מ מתיש להפחית את הכמות כדי שגם אתם תוכלו לאכול בלי שהלשון שלכם תנשור. 

כשליש חבילת כוסברה אני לא יודעת להגיד כמה זה יוצא בגבעולים :( ניסיתי לספור אבל כל הזמן התבלבלתי בספירה והם נכנסו לי אחד לתוך השני וספרתי את אותו הגבעול שלוש פעמים.

חצי בצל סגול אפשר גם רגיל, אבל הסגול יותר טעים פה.

כפית מלח נושא הכלים שם לפי התחושה האישית שלו, אבל אחרי שהסברתי לו שאין לי איך לעבוד עם "לפי התחושה" בבלוג, הוא ניאות לכמת את המלח כ"בערך כפית". אז כתבתי כפית. מניחה שזה בסדר. 

חבילה גדולה של נאצ'וס אנחנו אוהבים את הסוג הזה. יש להם כמה טעמים, הכחול הכי מוצלח, אח"כ האדום, והסגול סביר. בכל מקרה, אתם צריכים הרבה נאצ'וס. 450 גרם הרבה. 

אופן ההכנה:

1. קוצצים את הכוסברה, חותכים את הבצל לקוביות ואת הפלפל לרצועות (ואם בחרתם להשתמש בעגבניות זה הזמן לחתוך גם אותן לקוביות) בסך הכל אני מאמינה בהדדיות במערכת היחסים- נושא הכלים חתך את הבצל ובכה, ואני חתכתי את הפלפל החריף ושפשפתי את העיניים ושרף לי ובכיתי. הדדיות. 

טיפ נוסף לשיפור הזוגיות: אם אתם לא אוהבים את אותן התוספות על הפיצה, אז שכל אחד יזמין את התוספות שהוא אוהב. אלא אם כן אחד מבני הזוג אוהב טונה. אסור בתכלית האיסור לשים טונה על פיצה. זה משתלט על הטעם של כל המשולשים. 

2. מטגנים בסיר על אש בינונית את הבצל והפלפל בין חמש לעשר דקות, כדי שהם יתרככו קצת אין לי תיאור זמנים מדוייק יותר. אתם יכולים לבוא בתלונות לנושא הכלים, שמעולם לא טרח לפתוח סטופר בשעה שהוא מכין את המתכון הזה. מאוד לא רציני. 

 אפשר גם לנצל את השלב הזה בשביל להוציא מהסיר כמה טבעות פלפל חריף כשהחבר לא מסתכל.

3. מוסיפים את העגבניות המרוסקות מהשימורים/העגבניות החתוכות לא מהשימורים ואת הכוסברה ומנסים להוציא עוד קצת מהפלפל החריף בלי שאף אחד ישגיח.

4. מבשלים על אש בינונית חצי שעה (אפשר להוסיף חצי כוס מים רותחים אם רואים בתום החצי שעה שהסלסלה לא נוזלית בכלל). מרסקים את הסלסלה המבושלת באמצעות בלנדר ידני ומשתדלים לא להתלכלך. או שמוותרים מראש כי ברור לכם שתתלכלכו וקוראים לנושא הכלים שיעשה את זה. והוא באמת עושה את זה בלי להתלכלך.

איך הוא עושה את זה? אני מצליחה להתלכלך גם סתם מלאכול קורנפלקס :(

5. ממש לפני שרוצים להגיש, שופכים את הנאצ'וס לקערה גדולה, ומעליהם שופכים את הסלסה החמה אפשר להתחיל לאכול מיידית, הסלסה נספגת ממש מהר.

ממש לפני ההגשה! 

ולא רגע אחד קודם. 

מתכון עוגת שוקולד פשוטה של אמא של נושא הכלים (נשבעת שגם המשפחה שלי יודעת לבשל. סתם במקרה מופיעים פה רק מתכונים מהצד של נושא הכלים)

רכיבים:

חבילת מרגרינה שקלתי להחליף בחמאה בגלל שזה פי אלף יותר טעים, וכבר קניתי חמאה, כשנזכרתי שאנחנו מגישים גם צ'ילי וחלק מהאורחים שלנו שומרי כשרות. אז חזרתי לסופר. אבל אני מאמינה שמי שלא דחוף לו שהעוגה תהיה פרווה יכול להחליף בחמאה.

2 חבילות שוקולד מריר שאלתי את נושא הכלים אם מי שלא רוצה עוגת פרווה וכן רוצה עוגה טעימה ומתוקה יכול להחליף בשוקולד חלב, אבל הוא לא ידע להגיד לי בבטחון מלא. נראה לו שלא. אז אולי כדאי שפשוט תדבקו בשוקולד מריר, אפילו שזה סוג השוקולד הכי פחות מוצלח. איזה מדהים זה יכול היה להיות אם אפשר היה להחליף את שתי החבילות האלה בחבילות שוקולד לבן!

כוס סוכר רגיל, לא חום. לא שאני מבינה למה שמישהו ירצה להחליף לחום. אפילו לא בטוח שזה יותר בריא. 

כוס קמח שוב, רגיל- קמח מלא משנה את המרקם והדחיסות של העוגה. 

ארבע ביצים במתכון לא צוין גודל. אני הלכתי על ביצי M כי זה מה שהיה במקרר. 

וזהו! הייתם מאמינים?

רכיבים לקישוט (אופציונלי):

תולעי גומי אני קניתי קופסה סגורה בחמישה שקלים במקום לברור אותם אחד אחד בשקית, וגיליתי שרימו אותי ודחפו לי גם ממתקי גומי בצורת בקבוקי קולה. אז תיזהרו.

חבילת פתי-בר בטעם שוקולד אני לא חושבת שצריך יותר מעשרה פתי-בר, אבל אי אפשר לקנות אותם בבודדים, אז פשוט לכו על החבילה הכי קטנה שאתם יכולים למצוא.

אופן ההכנה:

1. מחממים במיקרו את המרגרינה, השוקולד המריר והסוכר עד שהם נמסים אחד הדברים שהכי אהבתי במתכון הזה זו הסלחנות שלו. אם נניח הייתם כל כך עסוקים בלשבור את השוקולד המריר לקוביות שוות (והתעצבנתם ממש כשזה לא הצליח לכם) עד ששכחתם להוסיף גם את הסוכר בשלב של ההמסה במיקרוגל והוספתם אותה רק אחר כך- העוגה עדיין תצא לכם מוצלחת! 

כאילו, אני מקווה שהיא עדיין תצא מוצלחת. עדיין לא טעמתי את התוצר הסופי. אבל זה נראה סבבה.

סבבה כמו השתקפות של אור הירח על פני הים הרוגע. 

1. מוסיפים את הקמח והביצים ומערבבים וסלחנותו של המתכון מכה שנית- גם אם, מסיבה כלשהיא, בחרתם לערבב רק שלוש מתוך ארבע הביצים (זה יכול לקרות, אוקיי?), אפשר להוסיף את הרביעית בכל זמן נתון. אפילו אחרי שכבר מזגתם את הבלילה לתבנית. פשוט תוסיפו את הביצה ששכחתם שהתכוונתם להשאיר בצד ותערבבו היטב. 

אני בטוחה שהוצאתי את חתיכת הקליפה שנפלה לי פנימה לפני שהכנסתי את העוגה לתנור. די בטוחה. 

זה לגמרי בסדר אם נשאר לכם גוש בלתי מזוהה על הכף שבה עירבבתם את הבלילה. הכל חלק מהמתכון.

3. מכנסים לתנור שחומם ל-180 מעלות ואופים במשך 50 דקות וזהו? באמת? אני מאוהבת במתכון הזה, ובעוגה הזו, ובחיים האלה. 

3> 3> 3>

4. שלב אקסטרה לחוגגים את האלווין: טוחנים במעבד מזון פתי-בר בטעם שוקולד (אני השתמשתי בשישה) ומפזרים מעל העוגה ליצירת אפקט של אדמת בית קברות. אפשר גם לפורר בידיים, או להכניס לשקית סנדוויצ'ים ולמעוך עם פטיש שניצלים או מערוך, אבל מנסיוני תמיד נקרעים חורים בשקית ואז אבקת הפתי-בר מתפזרת לכל עבר. מקשטים כיד הדמיון הטובה, אבל תולעי גומי הן מומלצות במיוחד. ואני ממליצה גם על מצבות חמודות מהפתי-בר שנותרו. אם גם לכם יש בבית נושא כלים שיודע לעצב צלבים מפתי-ברים- זה הזמן לעשות בו שימוש. 

אז זהו, זה היה הפוסט של היום. אני לא יכולה להתחייב על הטעם של שום דבר, כי נושא הכלים לא הרשה לי להתחיל לאכול לפני שכל האורחים באים.
ועכשיו אני רצה להתארגן לפני שהחברים שלנו מגיעים. Ho ho ho Merry Halloween! (וגם החג-הזה-של-המקסיקנים שמח)

הלוואי שכל מי שלא רצה להיות חבר שלי ביסודי יראה את זה ויקנא ויצטער ממש שאנחנו לא חברים.